סטוייצב נ' מימד מתכת בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע עבד ככרסם אצל הנתבעת, משך כ – 12 שנים. מאז שנת 2008 הנתבעת נקלעה לקשיים כלכליים, שהביאו לעיכובים בתשלום משכורתו של התובע ובסופו של יום להתפטרותו.

בתביעה שלפנינו נתבעו הפרשי שכר, תמורת עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה והבראה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה וניכויים מהשכר שלא כדין, פיצויי הלנת שכר, הפרשי פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עגמת נפש. כמו כן עתר התובע להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת מס' 1 (להלן – הנתבעת) ולחייב באופן אישי את הנתבע מס' 2, מנהלה ובעל מניותיה, בכלל התחייבויותיה.

2.רקע עובדתי

א.הנתבעת היא חברה העוסקת בעיבוד שבבי (להלן – הנתבעת או החברה).

ב.התובע עבד אצל הנתבעת ככרסם מחודש יולי 1998 ועד ליום 22.6.10.

ג.במהלך שנת 2008, הנתבעת נקלעה לקשיים כלכליים. על רקע זה, שכרו של התובע שולם באיחור ולעיתים בחסר.

ד.התובע התפטר מעבודתו. לאחר סיום עבודתו, הנתבעת שילמה לתובע פיצויי פיטורים בסך 54,660 ש"ח.

3.ההליך

א.הנתבעים הגישו כתב הגנה מתוקן לאחר שנקבע שכתב ההגנה שהוגש היה לקוני ולא כלל טענות עובדתיות.

ב.בישיבת ההוכחות העידו התובע, הנתבע מס' 2 (להלן – הנתבע או נוימן), מר רודי ישראלי שהוא עובד הנתבעת מס' 1 ומר יוסי גרינברג, שהוא מנהל מוסך לפחחות רכב, הנמצא בסמוך למפעלה של הנתבעת, בו התובע עבד.

ג.לאחר שהסתיים שלב הבאת הראיות, הנתבעים הגישו בקשה לתיקון כתב הגנה וביקשו להוסיף טענה עובדתית לפיה העבירו לקופת הפנסיה של התובע את דמי הגמולים כדין. לאור המועד בו הבקשה הוגשה ומשלא צורפה אסמכתא בדבר הפקדת דמי הגמולים, הבקשה נדחתה (החלטה מיום 31.7.12).

4.בפתח ההכרעה נציין כי מצאנו כי דין התביעה כנגד החברה להתקבל ברובה ואילו דין התביעה כנגד הנתבע להדחות. להלן נפרט את מסקנתנו. מאחר שמצבה הכלכלי של החברה רלוונטי הן לדיון בהרמת מסך כלפי הנתבע והן לדיון בנושא הלנת השכר, נפתח בו.

מצבה הכלכלי של הנתבעת משנת 2008

5.החל משנת 2008 נקלעה הנתבעת לקשיים כלכליים. הנתבע, מנהל הנתבעת, הסביר בעדותו כי הלקוח המרכזי שסיפק עבודה למפעל, התעשייה האוירית, לא הזרים הזמנות עבודה, כך שהחברה נותרה עם מלאי של חומרי גלם. בנוסף, נסיון של הנתבעת למצוא לקוח גדול ומשמעותי אחר (נפקון), לא צלח. על כן נפח הפעילות במפעל צומצם משמעותית, דבר שהביא לכך שהמפעל עבר לעבוד ארבעה ימים בשבוע (סעיפים 2-10 לתצהיר נוימן).

נוימן העיד כי לקוחה מרכזית של הנתבעת - התעשייה האוירית, ביטלה הזמנות שביצעה, בהיקף כספי נכבד, ואף חברה נוספת עימה עבדה הנתבעת הותירה את האחרונה בפני שוקת שבורה ולא שילמה לנתבעת בגין עבודות שביצעה (סעיפים 2-3 לתצהיר נוימן). הוא אף חזר על כך בחקירתו הנגדית (עמו 14 לפרוטוקול, שורות 10-7):

"ש.מה היה אחוז העבודה שהיה עם התעשיה האוירית?

ת.לפני שפרץ המשבר? היינו כמעט 80% תעשיה אוירית.

ש.אז אחרי שתעשיה אוירית הפסיקה את הפעילות עם החברה...

ת.אנחנו נשארנו תקועים עם מלאי של חצי מליון ש"ח במחסן. הפעילות לא הופסקה. אנחנו המשכנו לעבוד עם התעשיה האוירית כרגיל רק פחות עבודות ומצד שני נשארנו תקועים עם מלאי שעבדנו עליו והשקענו בו בחומרי גלם, ואנחנו עובדים איתם עד היום, במינון הרבה יותר קטן. אחת הבעיות שקרתה לנו עם נפקון תעשיות זה שחיפשנו פתרונות אחרי התעשייה האוירית ולצערי הרב הם הפילו אותנו גם."